תרופות מסוכנות לקשישים

אחת הסכנות הגדולות ביותר אשר אורבות לאוכלוסייה המבוגרת היא בעצם לקיחת תרופות רבות לבעיות ספציפיות. אוכלוסיית הקשישים צריכה להיות מנוטרת ומודעת לבעיית תופעות הלוואי הרבות והאינטראקציה הנוצרת בין התרופות הנלקחות על ידן. מניעת תופעות לוואי אלו, יכולה לחסוך מקרי אשפוז רבים אשר קורים באוכלוסייה זו.

מחקר חדש אשר נעשה בתחום, לקח נתונים מצטברים על אשפוזים אלה, בעקבות תופעות לוואי חמורות, וניסה לבחון את המקרים בהם אפשר למנוע זאת והתרופות השכיחות אשר גורמות לכך. ממאגר הנתונים הגדול, נמצאו 5077 מקרים, אשר מתוכם 99,628 מקרים בהם הזדקקו החולים לאשפוז דחוף. נתונים אלה מתייחסים לארה"ב בלבד, חולים בני 65 ומעלה ונתונים אשר נאספו בין השנים 2007 ל-2009. יותר ממחצית ממקרי האשפוז מתייחסים לבני 80 ומעלה.

הסיכון שבתרופות

הקשישים, הינם האוכלוסייה החשופה ביותר לתופעות לוואי הנגרמות מתרופות. ממחקר אחר עולה כי 40% מהקשישים בישראל נוטלים תרופות אשר נחשבות כמסוכנות עבורם. מכיוון שאוכלוסייה זו לוקחת תרופות רבות והם נמצאו כרגישים לתופעות הלוואי הכרוכות בכל תרופה כמו גם באינטראקציה ביניהם, ישנו הכרח לבצע מעקב אחר רשימת התרופות הנלקחות על ידם. בארץ ידוע על 85 תרופות אשר הוגדרו כתרופות אשר כדאי להימנע מלקיחתם בקרב אוכלוסייה זו.

השינויים הפיסיולוגיים המתרחשים בגיל זה מעלים את הסברה כי ישנן תרופות אשר אינן מועילות או ואינן אפקטיביות עבור בעיות שונות. חלק מהתרופות המסוכנות הינן לטיפול ביתר לחץ דם (כמו Doxazosin) ותרופות משככות כאב ומורידות חום (כמו אלגולזין פורטה).

למרות שתרופות אלה ניתנות בבתי מרקחת על פי מרשם רופא, לא נעשה, פעמים רבות, מעקב או ביקורת עבור הנוטלים אותן. סיכון נוסף אליו היו חשופים הקשישים היה בחוסר מודעותם או באי יכולתם לקרוא את תאריך התפוגה הנמצא על התרופה. לקיחת תרופה לאחר מועד זמנה, עלול להיות מסוכן אף הוא, כמו גם תרופות ללא מרשם אשר עלולות להרוג.

סיבות אשפוז קשישים

המחקר האמריקאי מצא כי שני שלישים מאשפוזי הקשישים היה הודות למינון לקיחה מוטעה. מכיוון שלקשישים אלה רשימת תרופות ארוכה, הם אינם יודעים בוודאות מתי לקו כל תרופה, ופעמים רבות שוכחים מעצם לקיחתה או לקיחתה מספר פעמים גדול יותר מאשר הנדרש.

התרופות השכיחות אשר היו מעורבות באשפוזים חוזרים ונשנים היו warfarin, אינסולין, תרופות נוגדות קרישה וחומרים היפוגליקמיים, הנלקחים בצורה אוראלית. תופעות הלוואי של תרופות אלו יכולות להיות חמורות ודרמטיות מאד. במקרים קיצוניים הן עלולות להוביל אף למוות.

מעבר לנזקים הפיסיים אשר עלולים לקרות בעקבות לקיחת תרופות אלו, עלולים להיגרם גם נזקים קוגניטיביים. נזקים אלה עלולים לדרדר את הקשיש ולגרום לו נזק בלתי הפיך. ישנן תרופות אשר מעודדות דמנציה, בלבול ותלות סיעודית. תרופות אשר מנסות לטפל בבעיות של חוסר שינה, עלולות להיות מסוכנות ולגרום לתופעות אלה, כמו גם תרופות לטיפול בחרדה ודיכאון.

מניעת הסכנה

מודעות לסיבות אשפוז אלו יכולה למנוע את חזרתם של הגורמים המביאים לכך. ביקורת צמודה יותר של הרופאים המטפלים, כמו גם בעלי מקצוע ומומחיות המספקים את התרופות (כמו למשל בתי המרקחת), צריכה להילקח בחשבון כאשר המדובר על אוכלוסיית הקשישים, החל מגיל 65, וביתר שאת מגיל 80. יצרני התרופה יכולים אף הם לנסות למנוע תופעות בלתי רצויות אלו באמצעות הגדלת הכיתוב על גבי המוצרים במיוחד את תאריך התפוגה ושם המוצר.

הרופאים אשר פעמים רבות, נתונים בלחצים רבים, נוטים לרשום מרשמים רבים מדי. כאשר המדובר על אוכלוסיית הקשישים, יש לשקול הפחתה במספר התרופות הניתנות, גם כאשר הטיפול הינו מקובל וידוע בטיפול בבעיה הספציפית.