אי ספיקת כבד בגיל השלישי

שכיחותה של אי ספיקת כבד בקרב בני גיל הזהב הולכת וגדלה באוכלוסייה זו, כאשר המחלה בדרך כלל אסימפטומטית.

אי ספיקת כבד מתרחשת כאשר חלקים גדולים של רקמת הכבד ניזוקו, ופעילות הכבד נפגעת כתוצאה מנזק בלתי הפיך. אי ספיקת כבד הינה מצב המסכן חיים ולפיכך מצריך התערבות רפואית מיידית מיד עם הופעת הסימפטומים האופניינים.

בדיקות של תפקודי הכבד הן צעד משמעותי המסייע באבחון המחלה. הדרדרות המחלה מתרחשת בדרך כלל בהדרגה, לפיכך האבחון הסופי מתאפשר בשלבים מתקדמים יותר. דגימת רקמה בהליך המכונה בשם ביופסיה של הכבד היא שיטה יעילה אולם נשקלת בזהירות, שכן עשויה לסכן מטופלים מבוגרים שבריאותם לקויה.

מהם הגורמים לאי ספיקת כבד בגיל הזהב?

הסיבות השכיחות ביותר לכשל תפקודי של הכבד ואי ספיקה עשויות להיות:

• דלקת כבד מסוג B או C
• צריכת אלכוהול
• שחמת הכבד
• המוכרומטוזיס – הפרעה תורשתית שגורמת לגוף לקלוט ולאחסן כמות עודפת של ברזל
• תזונה לקויה
• רעילות תרופתית כמו תרופות מקבוצת האצטמינופן
• הרעלה
• פציעה

 תסמינים

הסימפטומים הראשוניים של אי ספיקת כבד כוללים: בחילות, אובדן תאבון, עייפות קיצונית ושלשולים וזאת בשל השינויים שמתחולים בגוף.

עם זאת, ככל שאי ספיקת הכבד מתקדמת, הסימפטומים מחמירים ומצריכים טיפול רפואי מיידי. תסמינים אלה הם הופעת צהבת, דימום, נפיחות בבטן, חוסר התמצאות או תחושת בלבול הנובעים מאנצפלופתיה כבדית, עייפות חמורה או קומה.

דרכי אבחון

אבחון של אי ספיקת כבד אצל קשישים בדומה ליתר תלוי בשילוב של ממצאים קליניים, בדיקות דם והדמיות. אולם, יש כמה סימנים מקדימים שיכולים לרמז על בעיה אפשרית בכבד.

צהבת הינה שינוי האופייני למחלה ומתבטאת בשינוי בצבע העיניים לצהבהב, העור ורקמות ריריות אחרות בגוף. תופעה זו מתרחשת כאשר חלה עלייה ברמות הבילירובין בדם כתוצאה מליקוי בתפקוד הכבד ופגיעה ביכולתו לפרק ולסלק תוצרים מטאבוליים. תיאבון ירוד הינו סימן נוסף המאובחן בקשישים הסובלים מהבעיה וירידה במשקל עקב כך.

ממצאי השתן מתוארים כשתן כהה וזאת בגלל ריכוז גבוה של פיגמנטים הנמצאים בשתן. בנוסף לכך הצואה נמצאת בהירה. בניגוד לשתן, הצואה נראית לבנה בשל העובדה כי הפיגמנטים חסרים.

סימן נוסף לאי ספיקת כבד הוא תחושת נפיחות בבטן, הנגרמת כתוצאה מהגדלת כבד ולחץ המופעל על האיברים האנטומיים האחרים בבטן. בד בבד ניתן למצוא הצטברות ואגירה נוזלים. נוזלים אלה מצטברים בחלל הבטן בשל כשל חמור בכבד. בעקבות השינויים הרבים בגוף קשישים רבים מתלוננים על בחילות והקאות.

כיצד מטפלים באי ספיקת כבד?

הטיפול תלוי בגורם לאי ספיקת הכבד. דחיפות הטיפול נבחנת בהתאם לחומרת המצב והשלב בו נתון החולה. אם אי ספיקת כבד מתגלה בשלב מוקדם, הבעיה ניתנת לעיתים לטיפול וזאת באמצעות הפסקת השימוש התרופתי שמוביל למחלה.

כמו כן, אם נגיף גורם לאי ספיקת כבד, ניתן להמליץ על טיפול תומך המקל ומטפל בתסמינים, עד למיגור הוירוס והריגתו. במקרים אלה, הכבד עשוי להתאושש בכוחות עצמו. במקרים של אי ספיקת כבד הנובעת מהידרדרות כרונית, מטרת הטיפול הראשוני עשויה להיות הצלת חלקי הכבד שטרם נפגעו או ניזוקו. השתלת כבד תתבצע במקרים בהם הפגיעה בכבד הינה חמורה ובלתי הפיכה.

חולי כבד לא אחת מתבקשים להגביל את צריכת החלבון מן החי, במייחוד ממקורות כמו בשר אדום, דגים, מוצרי חלב וביצים שכן חלבון מן החי יכול לתרום לבעיות בתפקוד המוח. מטופלים אלה ניזונים ממזונות המכילים חלבון צמחי. כמו כן, אנשים אלה צריכים להגביל את צריכת הנתרן. פעולה זו יכולה לסייע במניעת הצטברות נוזלים בחלל הבטן.