חוש הראייה הוא אחד החושים החשובים ביותר. מיום היוולדנו בו אנו פוקחים את העיניים ורואים את כל נפלאות העולם ועד יום מותנו, אנו חווים, מרגישים, אוהבים, אוכלים, קוראים, צופים בטלוויזיה, עובדים מול מחשב ורואים בעצם הכל לטוב ולרע דרך זוג העיניים שלנו. כמו כל מערכת אחרת בגוף האדם אשר אופן פעולתה נחלשת, ככל שהאדם מתבגר, כך גם מערכת הראייה מתחילה לעבוד בצורה פחות יעילה והיא יותר רגישה למחלות שונות בעיקר בגיל הזהב.
בעיות ראייה
אנשים רבים מתחילים להתלונן על הפרעות ראייה כבר מסביבות גיל 50. הפרעת הראייה הנפוצה ביותר בגיל הזהב היא הפרסביופיה – זוקן ראיה.
הפרעה זו מתחילה בדרך כלל, בסביבות גיל 50, והיא מאופיינת בירידה בגמישות הטבעית של עדשת העין, מה שגורם לרוב, הפרעות ביכולות לראות דברים מקרוב, ירידה ביכולת המיקוד בעצמים קרובים, לחץ בעיניים בשעת קריאה או צפייה בטלוויזיה, כאבי ראש ואדמומיות בעיניים.
בחלוף השנים, הולכת וגוברת ההפרעה ובמרבית המקרים יש צורך להיעזר במשקפי קריאה או משקפיים בעלי מיקוד כפול (ביפוקליות) או משקפי מולטיפוקל, אשר יאפשרו ראיה טובה גם למרחקי הביניים.
במקרים רבים ניתן להיעזר בעדשות מגע. עדשות מגע מאפשרות שמירה על הרגשה חופשית החשובה במיוחד למי שאינו מורגל בהרכבת משקפיים. להרחבה – כל המידע על עדשות מגע
קטרקט – מחלת עיניים נפוצה
תופעה נוספת שכיחה בגיל הזהב היא תופעת הירוד-קטרקט. קטרקט מאופיינת כירידה אשר מתרחשת באופן טבעי בחדות ובאיכות הראייה עקב עכירות עדשת העין.
הירידה המתרחשת באופן הדרגתי ולרוב היא תתחיל להופיע בסביבות גיל 50. תחילה ניתן לתקן את הבעיה באמצעות משקפי ראייה, אך לאחר מספר שנים, עקב הגברת עכירות העדשה, יהיה צורך לעבור ניתוח להסרת העדשה העכורה והשתלת עדשה חדשה מחומר אלסטי.
תופעה נוספת, שהגורם העיקרי לה הוא גיל הזקנה הינה היפרדות רשתית. אך עם מעקב רפואי שהכרחי בגיל הזהב, וכן על ידי טיפול נכון, ניתן למנוע את הסיכון לאובדן הראיה.
מחלה נוספת שכיחה בגיל הזהב, נקראת ניוון מקולרי תלוי גיל (AMD\age-related macular degeneration). ניוון מקולרי תלוי גיל, נחשבת כיום, לגורם מספר אחת לעיוורון בקרב האוכלוסייה הכללית בעולם המערבי. על פי מחקר חשוב שנעשה בתחום, ניתן למנוע עיוורון בגיל מבוגר באמצעות טיפול בויטמינים.
מחלה זו מתפרצת עקב פגיעה בתפקוד הפוטורצפטורים במרכז הראיה. המחלה מתפתחת בהדרגתיות, וככל שהאדם מתבגר המחלה גורמת להדרדרות והפרעות ראייה קשות. 25% מהאוכלוסייה הכללית מעל גיל 65 לוקים בה. וכ-33% מהאוכלוסייה הכלית מעל גיל 75 לוקים במחלה.
המחלה מסווגת לשני סוגים: הסוג ה"יבש" והסוג ה"רטוב". הסוג היבש נחשב לסוג השכיח ביותר אשר מתרחש ב85% מהמקרים. סוג זה מתפתח לאיטו לאורך השנים, כאשר שקעים לבנים הנקראים דרוזן (Drusen) מופיעים במרכז העין וגורמים לפגיעה בתפקוד הרצפטורים ועל ידי כך לפגיעה באיכות וחדות הראייה.
ניתן לטפל בסוג היבש, באמצעות תוספי ויטמינים ומינרלים ויטמין E, ויטמין C, אבץ, בטא קרוטין ונחושת.
הסוג הפחות שכיח הוא הסוג הרטוב, אשר נחשב למצב קשה ומתקדם, כיוון שמתקיימת צמיחה ואבנורמלית של כלי דם מתחת לרשתית העין ועקב כך ישנה דליפה של שומנים, נוזלים שונים וכלי דם לתוך רשתית העין.
כ-90% מהחולים בסוג ה"רטוב" מאבדים את הראייה בסופו של דבר. בסוג זה ניתן לטפל באמצעות טיפולי לייזר, הזרקות של אווסטין (Avastin).
צניחת עפעף – הפרעת ראייה
באופן טבעי, בגיל הזהב מתרחשת צניחת עפעפיים, אשר נגרמת עקב הצטברות שומן בעפעפיים, אובדן גמישות העור ועודף עור רפוי. בתופעה זו ניתן לטפל בעזרת ניתוח להסרת עודפי השומן ומתיחת העפעף.
מחלות עיניים נוספות
מחלות ראייה נוספות אשר שכיחות בגיל הזהב, כמו גלאוקומה מתרחשות לעיתים קרובות עקב מחלות כלליות אחרות המתרחשות בגוף, אשר גורמות באופן עקיף, בנוסף להפרעה באיבר או במערכת הספציפית גם לתסמינים אחרים במערכות אחרות בגוף בכלל ובמערכת הראייה בפרט.
מחלות אלו כוללות: יתר לחץ דם, סכרת, מחלות כליות, מחלות לב ועוד. הטיפול הראשוני יהיה בגורם הראשי אשר גרם למחלה ולתסמינים, ובמקרים בהם לא יהיה ניתן לטפל בגורם הראשי, הרופא יבצע טיפולים אשר ימנעו סבל, כאב ו\או הידרדרות גם של המחלה הראשית וגם של הפרעות הראייה.