טיפול בויטמינים למניעת עיוורון בגיל המבוגר

ניוון מקולרי גילי (Aged macular degeneration AMD) היא מחלה ניוונית של הרשתית. מחלה זו היא אחת המחלות הנפוץ הגורמות לעיוורון בגיל המבוגר. מעריכים שמעל גיל 75, כשליש מהאוכלוסייה סובלת מניוון מקולרי.

הרשתית היא המרכיב העצבי בחלק האחורי של גלגל העין, הקולט את התמונה שאנחנו רואים, וממיר אותה לאות חשמלי המועבר אל מערכת העצבים שלנו, דרך עצב הראייה, אל המוח. במרכז הרשתית נמצאת המקולה (Macula). המקולה היא האזור הצפוף ביותר בקולטנים בשדה הראייה, שאחראי על הראייה החדה והמדויקת כאשר אנו מישירים את פנינו אל אובייקט מסוים.

בניוון מקולרי גילי נפגעת המקולה, מסיבות שאינן ברורות לגמרי. במקולה מופיעים משקעים קטנים, המכונים "דרוזן" (Drusen), וניתן להבחין בהם בבדיקת אופתלמוסקופ באמצעות עדשה מיוחדת המאפשרת התבוננות בחלקה האחורי של העין.

שלבים שונים של ניוון מקולרי גילי וטיפול במחלה

נהוג לחלק את המחלה לשני שלבים מרכזיים. השלב הראשון נקרא השלב ה"יבש" והשלב המתקדם יותר נקרא השלב ה"רטוב". בשלב היבש בדרך כלל לא סובל החולה מסימפטומים כלשהם. לא מופיעה בשלב זה פגיעה בשדה הראייה או בחדות הראייה. בשלב זה נפגעים התאים במרכז הרשתית, ושכבת התאים שמתחת לרשתית (המכונה האפיתל הפיגמנטי).

בשלב ה"רטוב" מופיעה צמיחה של כלי דם מתחת לרשתית. זרימת הדם המוגברת מעניקה לשלב זה את שמו. החולים הסובלים מהשלב ה"רטוב" של ניוון מקולרי סובלים מפגיעה בראייה. כלי הדם הצומחים בשכבה שמתחת לרשתית דולפים, ודימומים קטנים מופיעים בחלקו האחורי של גלגל העין.

מאפיין בולט של הפגיעה בראייה הוא מטאמורופסיה (Metamorphopsia) – עיוותי צורה. קווים ישרים נדמים לעיתים כעקומים לסובלים מהמחלה .בנוסף, יכולות להופיע סקטומות (כתמים שחורים בראייה), מכיוון שהפגיעה מופיעה במרכז הרשתית שדה הראייה ההיקפי לא נפגע במחלה זו.

הטיפול בשלב הרטוב כולל כמה אפשרויות, החל משימוש בקרני לייזר ממוקדות לצריבת כלי דם, וכלה בטיפול בזריקות של אווסטין, המונע יצירה של כלי דם חדשים. עם זאת, אין טיפול ידוע יעיל בשלב היבש של המחלה. עד זמן לא רב לא היה ידוע גם טיפול מונע למחלה, אם כי הובהר במחקרים שונים שעישון מעלה את הסיכון לחלות בניוון מקולרי.

ויטמינים למניעת ניוון מקולרי גילי

מחקר פורץ דרך שפורסם לפני כעשור העלה אפשרות שמתן של ויטמין וחומרים אחרים בתזונה יכול לסייע במניעה של התקדמות המחלה מהשלב היבש לשלב הרטוב. היעילות של חומרים אלו מבוססת על ההנחה שבין הגורמים להיווצרות הנזק לרשתית עומדים נזקים חמצוניים שונים, כתוצאה מחשיפה ממשוכת לחמצן ולרדיקלים (תוצרי פירוק של חמצן המכילים אלקטרונים לא מזווגים). ויטמין ומתכות שונות משמשים כנוגדי חימצון (אנטי אוקסידנטים) – הם נקשרים לחומרים המחמצנים ומונעים את העקה חמצונית הנגרמת לרשתית.

המחקר המדובר, שכונה AREDS (Age Related Eye Disease Study), בחן את היעילות שבמתן ויטמינים ומתכות במניעת התקדמות של ניוון מקולרי. במחקר זה נבדקה תוספת של ויטמין E ו – C, בטא-קרוטן (נגזרת של ויטמין A), ואבץ. הנבדקים במחקר קיבלו תוספת של ויטמין אלו או פלסבו, על פי חלוקה אקראית. נמצא, שהקבוצה שטופלה בויטמינים נוגדי חמצון הראתה עיכוב משמעותי לעומת קבוצת הביקורת בהתקדמות המחלה. עם זאת, חשוב לציין שתוספת ויטמינים אלו לא יכולה להינתן למעשנים, מסיבות שונות.

אם כי תוצאות אלו מצויות עדיין במחלוקת בעולם הרפואי, נראה שחומרים נוגדי חמצון מעכבים התקדמות של ניוון מקולרי. אף על פי כן, כדאי לדעת שתוספות של ויטמינים בכמות רבה נקשרו גם לסכנות בריאותיות שונות (ויטמין E, לדוגמא, נקשר בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם). מחקר זה הניח אבן ראשונה בטיפול ראשוני בניוון מקולרי בשלב מוקדם, והרים תרומה משמעותית לחקר המחלה והמנגנונים העומדים בבסיסה. ייתכן, שמחקרים נוספים יישפכו אור חדש על הטיפול הראוי בניוון מקולרי גילי, ויקדמו את העולם הרפואי צעד נוסף במאבק באובדן הראייה בגיל המבוגר.