האופי הבלתי הפיך של מרבית המחלות הדמנטיות, מוביל לניסיונות רבים הנעשים בעולם המערבי במטרה להאט את התקדמות המחלה, לשפר את איכות החיים של חולים הסובלים ממחלות אלו ובכדי להקל על שגרת היום יום של בני המשפחה המטפלים בחולים.
המצאת שיטת סנוזלן
הטיפול בסנוזלן (או "טיפול רב חושי") הומצא בבית אבות לתשושי נפש בהולנד בשנות השבעים כאמצעי להרגעה ופנאי. פירוש השם סנוזלן בהולנדית הוא שילוב של המילים "להריח ולנמנם". ממציא השיטה הינו מטפל באומנות, אשר מצא קושי בלימוד מיומנויות מסוימות בחולים הסובלים מפיגור שכלי קשה.
על מנת למצוא פתרון לבעיה הוא החל להתבונן באינטראקציה של מטופליו עם מטפלים אחרים וגילה כי תחושת הנוחות שלהם משתנה ממטפל למטפל ובהתאם לסביבה בה הם נמצאים, בנוסף מצא כי במצבי סביבה מסוימים הם אף מסוגלים לנהל תקשורת טובה. המטפל הסיק כי תפיסת מרחק מהמטופלים תוביל אותם לפיתוח מיומנויות וחקירת סביבתם בצורה עצמונית.
יישום הטיפול בסנוזלן
הטיפול מבוצע בחדר סגור, המרופד כולו במזרונים רכים ומכיל אביזרים רבים אשר כל אחד מהם מותאם לצורך גירוי חוש אחר, כגון: מזרונים חמים במטרה לגרות את חוש המישוש, אורות רכים לגירוי חוש הראייה ומוזיקה מסוימת לגירוי השמיעה.
על פי השיטה, חשוב מאד ליצור אווירה רגועה ונעימה בחדר על מנת לאפשר למטופל להרגיש כי הוא יכול להשתחרר לחלוטין מהמתחים והמכאובים המפריעים לו לתפקוד בחיי היומיום. היתרון הייחודי של שיטת טיפול זה, היא העובדה כי צורת העבודה והתוכנית איננה מוכתבת מראש ולמעשה החולה עצמו "קובע" את הקצב העבודה.
המטפל עומד מהצד והוא ער וקשוב לתחושותיו של המטופל עצמו, תוך כדי התחשבות ברקע הרפואי של החולה. על פי "הפידבק" אותו הוא מקבל מהחולה הוא יכול לשנות את משך הגירוי ועוצמתו, ולהחליט האם כדאי לגרות מספר חושים במקביל, כל זאת בהתאם למה שהמטופל ירגיש איתו בנוח.
התפיסה העיקרית מאחורי שיטה זו, היא כי אם נאפשר למטופל לקחת צד "אקטיבי" בטיפול שלו בתוך חדר גירוי החושים, נסייע לו בהתמודדות עם קונפליקטים ומצבים אשר מתרחשים מחוץ לחדר הסנוזלן. בנוסף, מערכת היחסים הנוצרת בין המטפל למטופל, עוזרת בבניית יחסי אמון של המטפל עם סביבתו הקרובה.
לאור הצלחת השיטה בהולנד, החל להיעשות שימוש כלל עולמי בשיטה זו לצורך טיפול באוכלוסיה הסובלת מנזקים ופגמים במערכת העצבים המרכזית, כגון: פיגור שכלי, דמנציה, מחלות נפש וסוגים שונים של אוטיזם.
בחולים הסובלים מדמנציה נראה כי שיטה זו יעילה בשיפור היכולות הקוגניטיביות (חשיבתיות), העלאת יכולות הקשב והריכוז ושיפור ברצון ליצור מערכות יחסים עם אנשים נוספים בסביבה הקרובה. יתרון נוסף בטיפול זה היא הירידה ברמת המתח, החרדה וכן דיכאון אותם חשים חולים דמנטיים.
הטיפול בסנוזלן בישראל
בישראל שיטת טיפול זו קיימת מאמצע שנות התשעים. המרכז הראשון אשר הקים חדר מסוג זה הינו "בית איזי שפירא" ברעננה, זאת הודות לדוקטור מישל שפירא אשר תרמה רבות לפיתוח שיטה זו בישראל וביצעה את עבודת המחקר שלה על הסנזולן.
בשנת 1997 פירסם בית "איזי שפירא" את המחקר הראשון אשר הראה את יעילות השימוש בשיטת הסנוזלן. המחקר נערך במספר מקומות במקביל וכלל שיתוף פעולע עם האוניברסיטה העברית בירושלים ובית החולים השיקומי לווינשטיין. המחקר פורסם בעיתון הרפואי החשוב new England journal of medicine.
עד היום סייע בית "איזי שפירא" בפיתוח של מעל ל-300 מרכזים העובדים על פי שיטת הסנזולן ברחבי הארץ.