קושי בשליפת מילים

קשיי זיכרון וקושי אובייקטיבי בשליפת מילים, היא בעיה נפוצה בגיל המבוגר. פעמים רבות, הדרדרות זו בזיכרון, אשר פעמים רבות נמשכת תקופה ארוכה, מאיימת ומזכירה את מחלת האלצהיימר. אולם מחקר עדכני, אשר עיקר עיסוקו הוא בנושא הקשר של זקנה ושפה, טוען כי מקור קושי זה נובע מתהליך ההזדקנות הטבעי והתקין, לאחר גיל 70.

ככל שמזדקנים, אוצר המילים מועשר והיכולת להשתמש בשפה הולכת וגדלה, אולם בעיות זיכרון וקושי בשליפת מילים יכול להעיב על יכולת זו. קושי זה בשליפת מילים נבחן במחקר אשר העביר מבחן שיום ושליפת מילים תחת לחץ זמן. רוב הקשישים הראו תוצאות נמוכות יותר מאשר הצעירים ביכולת שליפת המילים, אולם השתמשו בשפה עשירה ומדויקת יותר כאשר נזכרו במילה הנכונה.

מהלך המחקר

המחקר, אשר נערך על ידי ד"ר גתית קווה מהמחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה, נעשה בכמה אופנים. כחלק ממבחנים אלה, היו צריכים הנסיינים לשיים (לקרוא בשמות) חפצים שונים אשר נראו בתמונות. מבחן אחר השווה קבוצת נסיינים צעירים אל מול המבוגרים (גילאי 20-85) ביכולתם לשלוף מילים תחת לחץ זמן. המבחן חייב את הנסיינים לשלוף מילים באות מסוימת או על פי קטגוריה נתונה תחת לחץ של זמן.

סוג מבחנים אחר כלל תמונות, אשר היה צורך לספר סיפור תוכן עליהן. מטרת המבחן הייתה ניתוח השפה בה משתמשים צעירים מול מבוגרים, מבחינת מבנה המשפט, שימוש במילים נדירות ומילים "ריקות" אשר מנסות למלא את תפקידן של מילים אשר נשכחו.

ממצאי המחקר

המחקר מצא כי בעיות שפה אשר כוללות בין השאר קושי בשליפת מילים מתחילות מגיל 70 ואף 75, ולא 65 כפי שהיה נהוג עד כה לחשוב. אולם כאשר הם מצאו את המילה הנכונה, הם עשו שימוש במילים נדירות. תוצאה זו נראית על פניה מפתיעה, מפני שידוע הוא כי קשישים אלה שוכחים מילים שכיחות ומתקשים להשתמש בהן. לכן הסברה לפשר הדבר היא קיום אוצר מילים גדול יותר מאשר זה של הצעירים.

כחלק מסיבת אי הצלחתם של הקשישים במבחנים אלה, יכולה להיות מחשבה איטית יותר אשר מקשה על קצב שליפת המילים. עם זאת, המבחן הוגבל רק לתחום השפה, ולכן יכול להיות כי הקושי ייחודי רק לתחום זה, ללא קשר להגבלת הזמן בה, היה נתון המבחן. על מנת לבחון שאלה זו, רצוי לבצע את המחקר ללא הגבלת זמן או ללא הגבלת תשובה אחת נכונה. במהלך המבחן צריך לאפשר לנסיינים להשתמש במילים שלהם על מנת לתאר סיפור או לשיים חפצים שונים.

משמעת המחקר לחיי היום יום

מכיוון שמבוגרים וקשישים רבים פועלים רבות למען החברה למרות גילם ומשמשים במגוון תפקידים בכירים המחייבים אותם להופיע בפני קהל ולדבר, מטרת המחקר היא לנסות להגיע לדפוסי זיכרון יעילים יותר עבור אוכלוסייה זו. מניתוח הנתונים אשר עולים נראה כי המבוגרים בוחרים להתמקד בהיבט רחב יותר של התמונה מאשר הצעירים, למשל סיפור על מי לא נמצא בתמונה. מכך נובע שאחת הדרכים לזכור ולהיזכר היא לעקוף את הבעיה של שליפת המילה הנכונה בדיבור על ההקשר והסיטואציה.

צורת זכירה שכזו, על פי הקשר, נבדקה במבחן בו נתנו לצעירים ולמבוגרים לזכור מילים אשר אין ביניהן כל חיבור או רשימת מילים עם קשר כלשהו. ציון המבוגרים במבחן אשר בדק את רשימת המילים בעלי ההקשר היה גבוה לאין ערוך מזיכרון המילים ללא חיבור. מצב זה מצביע על דיבור ספונטני אשר נשען על הקשרים, והינו תקין לאוכלוסיית גיל זו.