מחלות כלי דם בגיל השלישי

נכון לכתיבת שורות אלה, הגורם שמוביל לרוב מקרי התמותה בעולם המערבי הוא מחלות כלי דם.

חלק מהמחלות ניתן למנוע או לכל הפחות להאט על ידי שינוי באורח החיים, חלקן ניתנות לעיכוב על ידי שימוש בתרופות, את הנזקים של חלקן ניתן לרפא בניתוח ואחרות מותירות את החולים עם נכות קבועה או גורמות כאמור למותם.

ישנן מחלות רבות שיכולות לפגוע בכלי הדם בגופנו בכל שכבות הגילאים, אך במאמר זה נתמקד בשינויים שמתרחשים בכלי הדם בעיקר בגילאים מבוגרים על מנת להסביר את השכיחות הגבוהה של מחלות כלי דם בקבוצת גיל זו.

טרשת עורקים

טרשת עורקים היא מחלה שהשכיחות שלה הולכת ועולה ככל שעולים בגילאים. הסיבה לכך נעוצה בין היתר בעובדה שככל שהאדם מזדקן, כך הוא מייצר פחות חנקן חמצני (NO).

החמצן החנקני הוא חומר בעל תכונות נוגדות טרשת. בין היתר הוא מפחית את רמת החדירות של השומנים לדופן של העורקים, מונע אגרגציה של טסיות דם ומדכא את תהליך השגשוג של תאי השרירים החלקים.

כמו כן, מדובר על מחלה שמתפתחת באופן הדרגתי ושהולכת ומחמירה עם השנים כל עוד לא מבוצעים שינויים מסוימים באורח החיים. צריכה קבועה של שומן טרנס, הימנעות מביצוע של פעילות גופנית ועישון סיגריות במשך שנים רבות מעלים מאוד את הסיכון לסבול מהמחלה ואף למות ממנה.

אמנם לא מדובר על תופעה שחייבת להתרחש, אך מן הסתם מאחר והיא נוצרת במהלך שנים רבות, הרי שככל שהאדם זקן יותר, כך הסיכוי שלו לסבול ממנה רב יותר.

מחלות של העורקים הגדולים

חלק בלתי נפרד מתהליך הזקנה הוא התרחשות של שינויים מבניים מסוימים בעורקים הגדולים. השינויים האלו מובילים באופן הדרגתי לנוקשות משמעותית בעורקים הגדולים.

בניגוד לתהליך שמתרחש במחלת טרשת העורקים, הנוקשות של העורקים באה לידי ביטוי דווקא בהרחבה של החלל הפנימי של העורק ולא בהיצרות שלו, אין לתופעה שום קשר לכולסטרול ולרוב היא לא מלווה בדלקת. ככל הנראה הנוקשות שמתרחשת למשל באבי העורקים היא תוצאה של עלייה ברמת הקולגן וירידה ברמת האלסטין.

ההגדלה של קוטר החלל הפנימי של העורק גורמת לתגובת הסתגלות של הלב שבאה לידי ביטוי בעלייה של לחץ הדם הסיסטולי ולעלייה בלחץ הדופק ובעקבות כך עולה הסיכון ללקות בהיפרטרופיה של הלב. כמו כן, השינויים בעורקים הגדולים מקושרים עם צריכה גבוהה של מלח לאורך שנים.

מחלות של העורקים הקטנים

אמנם השינויים שעוברים על העורקים הקטנים אינם דרמטיים כל כך כמו במקרה של העורקים הגדולים, אבל גם העורקים הקטנים בדגש על העורקים בגפיים התחתונות אינם חפים משינויים מסוימים שהולכים ומתרבים ככל שאנחנו מזדקנים.

זרימת הדם הולכת ומצטמצמת באזור הגפיים ככל שאנחנו מזדקנים, השחרור של החמצן החנקני יורד מאוד ברמתו, הזרימה של הדם בעורקים של הכליות הולכת ונעשית חלשה יותר בעצמתה, חלה ירידה משמעותית בתגובה לגירויים ביוכימיים להצמחת עורקים חדשים והיכולת להזרים דם לשרירי השלד הולכת ופוחתת.

שינויים בנימים ובוורידים

נראה שאף לא סוג אחד מכל הסוגים של כלי הדם חסין בפני השינויים שמתרחשים בזקנה. כך למשל בוורידים בגופנו מהירות הזרימה של הדם הולכת ונהיית איטית יותר בייחוד בגפיים התחתונות, הצפיפות של הנימים ומספר הנימים באופן כללי יורדים ככל שאנחנו מזדקנים וכמובן שגם ריבוי המחלות שפוגעות בכלי הדם הקטנים כמו למשל יתר לחץ דם או מחלת הסוכרת שכיחות יותר ככל שנעים כלפי מעלה בשכבות הגילאים.