הולכי רגל קשישים חשופים לפגיעה בכביש

ידוע לכל שתאונות דרכים מהוות מכת מדינה של ממש בישראל. הסיבות לכך רבות וכוללות בין היתר עומס תחבורתי, נהיגה בלתי נכונה, תרבות נהיגה לוקה בחסר, כשלים טכניים, נהיגה פרועה במצבי עייפות או שכרות ועוד.

נתונים שנאספו במהלך השנים האחרונות מראים שבקרב קשישים התמונה מדאיגה במיוחד. הולכי רגל קשישים חשופים לפגיעה בכביש הרבה יותר מאשר צעירים, כאשר לוקחים בחשבון את אחוז הנפגעים לעומת אחוז הקשישים באוכלוסייה הכללית.

הדבר נכון לגבי נפגעים בכלל, לגבי פציעות קשות וגם לגבי פציעות קטלניות. ניתוח הסיבות והגורמים לכך יכולים להביא להתמודדות טובה יותר עם הבעיה, התמודדות שתביא להקטנת מספר הקשישים הנפגעים בדרך, בצורה ניכרת.

ירידה בקליטה החושית

סיבה חשובה לכך שקשישים מועדים יותר להיפגע בתאונות דרכים היא הירידה ביכולת החושית. קשישים רבים שומעים פחות טוב, רואים פחות טוב ולכן גם מגיבים באופן מושהה לגירויים שסביבם.

אם מוסיפים לכך את העובדה שלא פעם מצב הנראות בסביבה סואנת ובמיוחד בקרבת מעברי חצייה איננה טובה, נגלה שלקשישים הרבה יותר קשה לאמוד מראש מצבי סיכון ולהגיב להם. הערכה זאת תואמת את הממצאים שקשישים רבים נפגעים ואף נהרגים בתוך ניסיון לחציית כביש.

במקביל, גם היכולת של המבוגר להתחמק מסכנה קטנה יותר בשל העובדה שאין הוא יכול לנוע במהירות כמו הצעירים. כך, בעוד אדם צעיר יכול להתחמק מנהג פרוע שמתקרב לעברו, הקשיש יתקשה יותר לעשות זאת.

גוף חלש ופגיע

לא רק שקשישים מעורבים במספר רב יחסית של תאונות דרכים, אלא שגם התוצאות של התאונות הללו חמורות יותר. גופם של אזרחים בגיל השלישי פגיע הרבה יותר מזה של צעירים. העצמות חלשות יותר, המפרקים אבדו את הגמישות, וכל חבלה יכולה להביא לנזק חמור ולהפוך אדם פעיל לשבר כלי סיעודי.

אדם מבוגר שמעורב בתאונת דרכים וסופג חבלה בראשו או בגופו, יחלים הרבה יותר לאט מאשר איש צעיר. יתר על כן, לעיתים ההחלמה איננה מלאה וישנם גם מקרים רבים שהתאונה תסתיים במוות לאחר חלוף זמן לא רב, גם בפגיעה שצעיר יכול היה להחלים ממנה.

שילוב הגרמים של הירידה במהירות התגובה, ירידה בקליטה החושית וגוף חלש יותר ופגיע, מביאים לכך שתאונות רבות שמעורבים בהם אנשים קשישים הופכות לקטלניות.

על מנת להתמודד עם הבעיה באופן יעיל חשוב לנקוט בצעדים מידיים ואפקטיביים, הן בתחום החינוך למודעות והן בתחום שיפור תשתיות.

חינוך למודעות

אמנם רבים הם הקשישים שצברו ניסיון חיים רב ושהינם חכמים ונבונים, אבל יחד עם זאת רבים מהם מחוסרים ידע מספק בתחום הזהירות בדרכים. כאשר מוסיפים לכך את העובדה שאיש לא הכין אותם להתמודד עם הסכנות של התחבורה העמוסה של ימינו לאור הירידה בכשירותם הגופנית (ולעיתים גם הנפשית, למשל בדמנציה), נראה שניתן לעשות לא מעט בתחום החינוך למודעת ולהתנהגות נכונה בקרבת הכביש.

בנוסף, חשוב מאוד להעלות את המודעות בקרב הנהגים לנקיטת אמצעי זהירות במקומות בהם מרוכזת אוכלוסייה מבוגרת, בדיוק כפי שנזהרים בנהיגה בקרבת בתי ספר.

שיפור תשתיות

מעבר לצעדים בתחום החינוך למודעות, לא חסר מה לעשות גם בתחום שיפור התשתיות. במיוחד בשכונות שבהם מרוכזת אוכלוסייה מבוגרת וכן בקרבת בתי אבות ומרכזי בריאות, אפשר להגן על הקשישים באמצעות נקיטת פעולות כגון:

• הקמת פסי האטה.
• הארכת משך הזמן שבו הרמזור מורה על אור ירוק.
• שיפור הנראות באמצעות גיזום עצים ושיחים שמפריעים לראיה.
• הקמת מעקי בטיחות למניעת חציית כביש שלא במעבר חצייה.
• שיפור מצב במדרכות והכביש במיוחד בקרבת מעברי חצייה.
• התקנת שלטי התראה ואזהרה.