פקקת ורידים

פקקת ורידים, או טרומבוזיס, הינה מחלה בה קיימים קרישי דם בוורידים. פקקת הורידים יכולה להופיע בשתי צורות עמוקה או שטוחה, על פי מקור הבעיה. בדרך כלל ההתייחסות לפקקת ורידים היא למחלה בוורידים הגדולים ברגלים, אולם יכולים להיווצר קרישים גם במקומות אחרים בגוף, כמו למשל בבטן, במוח או בזרועות.

מחלה זו שכיחה מאד באוכלוסיית העולם המערבי בעיקר אצל גברים, והיא עלולה לגרום לתחלואה ותמותה גדולה. חשיבות המחלה מבחינה רפואית וטיפולית היא גדולה מאד מבחינת היקף השכיחות, יוקר הטיפול והסיכון הכרוך בה.

הסיכון אשר כרוך בפקקת ורידים נובע מחסימת הדם במלואו, או מנדידתו לכלי הדם הריאתיים ולגרימה של קשיי נשימה ואף מוות. אבחון פקקת ורידים נעשית באמצעות מכשיר הקרוי D-DIMER הרגיש להיווצרות הקריש או לתסחיף. פקקת ורידים שטחית יכולה להופיע במצבים קלים, כמו למשל דליות ברגליים או במצבים קשים כתופעת לוואי כמו למשל במקרי סרטן למינהו.

גורמי סיכון לפקקת ורידים

גורם הסיכון העיקרי לפיתוח פקקת ורידים נמצא באנשים אשר תנועתם נשללת מהם באופן מלא או חלקי, למשל עקב מחלה, אשפוז לאחר ניתוח או נכות. מצבי הריון אצל נשים, יכולים אף הם להוות גורם סיכון. פקקת ורידים עלולה להיגרם בכל גיל, אולם שכיחותה עולה עם הגיל, בו גמישות כלי הדם נפגעת. כמו כן ישנן מחלות תורשתיות או גנטיות אשר יכולות לגרום גם הן להיסטוריה של פקקת ורידים חוזרת.

גורמי סיכון נוספים יכולים להיות עודף משקל או השמנת יתר. כמו כן, ניתוחים וטיפולים רפואיים יכולים להגביר את הסיכון לפקקת ורידים. חשוב להכיר את קבוצות הסיכון מכיוון שפעמים רבות, אין סימנים מוקדמים להתהוותה של הפקקת. פעילות גופנית סדירה, הפסקת עישון ושמירה על משקל גוף תקין יכולים להוריד את הסיכון להתפתחות המחלה.

פקקת ורידים עמוקה

קרישי דם בוורידים העמוקים של הרגליים המנקזים דם מהרגלים אל הגוף היא בעיה חמורה אשר עלולה לגרום לתסחיף ריאתי. גורמי הסיכון לפקקת ורידים עמוקה יכולים להיות מחלות הגורמות לקרישיות יתר, פגיעה בגמישות כלי הדם וסיטואציות של תנועה מינימלית, כמו למשל במקרים של טיסות ארוכות.

פקקת ורידים עמוקה תתבטא ברגלים נפוחות בעיקר בקרסול ובכף הרגל, כאבים המתחילים בשוק, כבדות, אדמומיות וחום ברגל הפגועה. תסמינים אשר יכולים להופיע במקרים של תסחיף ריאתי יכולים להיות קוצר נשימה פתאומי, כאבים בחזה, סחרחורת וכאבי ראש, שיעול דמי או מצב של התעלפות. בכל מקרה שכזה, הטיפול המיידי והמהיר הוא הכרחי וחיוני להצלת חיים.

טיפול בפקקת ורידים

הטיפול בפקקת ורידים ינסה להתמקד בהמסת הקריש, כמו גם בהפסקת גדילתו ובניסיון למנוע ממנו להתנתק ולגרום לתסחיף ריאתי. בדרך כלל הטיפול המקובל הוא ארוך טווח וימשך למספר חודשים עד שנה.

התרופות אשר ייעשה בהן שימוש הן מסוג חסמי ויטמין K  כמו למשל קומדין. מטרת הקומדין הוא דילול הדם, אולם הוא מחייב בדיקות דם עקביות על מנת לאזן את המינון המדויק הטיפולי. בשלב הכרוני של המחלה, המעבר התרופתי יהיה לאספירין ואילו בשלב החריף של המחלה, הטיפול המקובל הוא הפרין או תרופות הדומות לו.

לפעמים אפשר לשלב בנוסף לטיפול התרופתי המסורתי, גם גרביים אלסטיות. הגרביים יעזרו במניעת הנפיחות הנלווית לפקקת. הלחץ אשר נוצר על ידן, מפחית את הסיכון לאגירת הדם ויצירת קרישים חדשים. הגרביים לא נעימות ללבישה, אולם מהוות טיפול יעיל בפני עצמו. מעבר לטיפול, במצבי סיכון כמו למשל שכיבה ממושכת במיטה, ייעשה ניסיון למניעה של קרישי הדם באמצעות טיפול מונע.

ראו גם:
אי ספיקת ורידים