פולימיאלגיה ראומטיקה בגיל הזהב

פולימיאלגיה ראומטיקה (כאבי שרירים רב- שיגרוניים) הינה תסמונת נפוצה בקרב אנשים מבוגרים ומתבטאת בכאבים או נוקשות ברחבי הגוף. התסמונת גורמת לעיתים קרובות לנפיחות במפרקים, סימן המדמה בעיות בריאותיות אחרות ולכן אבחנה מבדלת הינה צעד הכרחי לתהליך הטיפול.

הכאבים והנוקשות עשויים להתרחש בחלק העליון של הזרועות, הצוואר, הגב התחתון או באזור הירכיים. התסמונת עשויה להתרחש באופן חד, כאשר התסמינים מתפתחים במהירות, תוך מספר ימים או שבועות, ולעתים אף מתפתחים בשעות הלילה. הגוף מושפע באופן סימטרי.

חוסר פעילות במהלך נסיעה ארוכה במכונית או ישיבה ממושכת בתנוחה בודדת, עלולה לגרום לתחושת הנוקשות. במקרים חמורים הנוקשות גורמת לקשיי שינה, פגיעה בביצוע מטלות יומיות כמו נעילת נעליים, וגורמת לקושי תנועתי כמו התרוממות מהספה או כניסה לרכב.

גורמים

הסיבה המדויקת לתסמונת אינה ידועה. אחת ההנחות היא כי התפרצות פתאומית של הסימפטומים מצביעה על אפשרות של זיהום, אולם עד כה, לא הוכחה כנכונה. המונח פולימיאלגיה מתאר כאבי שרירים אולם בדיקות ספציפיות של תפקוד השרירים, כגון בדיקת דם לאנזימי השריר או ביופסיה של השריר מסייעות לאבחון. מחקרים חדשים שנערכו לאחרונה מצביעים על כך שכאב שרירים רב- שיגורני מאופיין בדלקת באזור מפרק הכתף והירך. הכאבים בזרועות ובירכיים, למעשה, מופיעים תחילה במפרקי הכתף והירך.

אנשים רבים נוטים לבלבל בין מצב בריאותי אחר המכונה בשם פיברומיאלגיה ומתרחש בניגוד לפולימיאלגיה ראומטיקה, דווקא בקרב צעירים.

תסמינים

התסמינים מתוארים בצורה סימטרית וכוללים כאבים בכתפיים, כאבי צוואר, ירכיים , נוקשות בייחוד בשעות הבוקר והגבלה בטווח תנועה. תסמינים כלליים יותר כוללים חום נמוך, עייפות, חולשה קיצונית, אובדן תאבון, ירדה במשקל, שינויי מצב רוח ולעיתים אף דכאון. רופאים ממליצים לשים לב לשינויים חדשים המתעוררים בגוף, כמו קשיי שינה והגבלה בפעילות השגרתית כתוצאה מירידה בתפקוד הפיזיולגי.

אבחון

האבחון מתבסס על תשאול רפואי, בדיקת דם, הדמיות ובדיקה גופנית. ממצאי בדיקת הדם לאיתור דלקת הן אינדיקציה טובה לאבחון התסמונת. שקיעת דם וחלבון מגיב עם סי הם מרכיבים החיוניים לאיתור נוכחות של דלקת בגוף. ממצאי הבדיקות נמצאים בריכוזים גבוהים בדם בדרך כלל אצל אנשים הלוקים בפולימיאלגיה ראומטיקה אולם עשויים להמצא בטווח תקין אצל אחרים.

במסגרת הבדיקה הרפואית הרופא ינסה לשלול מצבים בריאותיים אחרים. שקיעת דם  מודדת את מרחק שקיעת תאי הדם האדומים במשך שעה אחת. המרחק הנמדד בעקיפין מייצג את רמת הדלקת. שקיעה ממושכת של תאי הדם אדומים , מבטאת את התגובה הדלקתית הגדולה יותר של המערכת החיסונית.

MRI או אולטראסאונד מציגים דלקת של הרקמות בתוך מפרקי הכתף והירך, ממצאים התומכים באבחנה של התסמונת.

טיפול

סטרואידים (פרדניזון) במינון נמוך של 10-15 מיליגרם ליום משמשים לטיפול והקלה בתסמיני הדלקת המקומית. כאשר התסמינים אינם חולפים לאחר 2 או 3 שבועות מרגע תחילת הטיפול, נדרשת אבחנה אחרת. תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות NSAIDs,  כמו איבופרופן, נפרוקסן אינן יעילות בטיפול.

מטופלים אחדים מפסיקים את השימוש בסטרואידים תוך שנה ואחרים לעומת זאת נזקקים לטיפול תרופתי ממושך יותר כדי לשלוט בנוקשות ובכאבים. ברגע שהקשיחות נעלמת, המטופל יכול לשוב לפעילות גופנית רגילה.

כידוע טיפול בסטרואידים עשוי לגרום לאוסטאופורוזיס. כדי למנוע את המחלה המטופל ישלב תוספי סידן וויטמין D במשך מספר חודשים. טיפול נוסף מתבסס על פיזיותרפיה שמטרתה לחזק את השרירים, לעבוד על הקואורדינציה, לשקם ולמנוע בעיות במערכת התנועה. הפיזיותרפיסט משלב טכניקות ידניות, תרמותרפיה, גירויים חשמליים ומנחה את המטופל בתירגול סיבולת כוח.